משום שכיתה וגם גן, שיש בהם הרגלי עבודה, משרים על הילדים ביטחון ואמונה שהחיים בכיתה צפויים. יש מסגרת בתוכה פועלים, לכולם די ברור איך מתי ובעקבות מה פועלים ומכיון שהחוקים ברורים, אפשר להפנות את הקשב ללמידה וליצירה.
הרגל הוא התנהגות נרכשת, שנעשתה מובנת מאליה, כי חזרו עליה פעמים רבות. ולכן גם אתן צריכות להבין שאם אמרתן משהו בכיתה, אם ניסחתן כלל התנהגות, ושיתפתן בכל את הילדים, זה ממש לא אומר שהם הפנימו. העניין הזה מצריך חזרה או שתיים או חמש או עשר… ויש ילדים שלא ממש יצליחו להפנים ויזייפו לאורך כל השנה.
השוני בין הילדים נובע בעיקר מקצב הסתגלות שונה ומקושי לשנות הרגלים ישנים.
מצד שני אני חייבת להדגיש: קשה עד בלתי אפשרי לנהל כיתה בתוך סדר יום ללא הרגלי עבודה תקינים של הילדים.
אז איך מתחילים ?
חלקי את ההרגלים שאת רוצה להקנות לקבוצות למשל:
הרגלי עבודה במרחב
הרגלי למידה עצמאית
הרגלי סדר וניקיון
הרגלי משחק
2. הכיני לעצמך סדר פעולות.
לדוגמה: כללי עבודה במרכז כתיבה:
ניגשים למרכז כתיבה עם קלמר ומחברת כתיבה חופשית, בוחרים משימה, מבצעים את המשימה, אם משתמשים בכרטיסיה או בחפצים מהמרכז עצמו יש להחזיר אותם למקום, להחזיר את המחברת למקומה, להכניס את הכסא למקומו ולפנות למשימה הבאה.
3. חזקי את אותם ילדים שמצליחים לעבוד תוך שמירה על הכללים וצייני אותם בפני האחרים כי הם בהחלט גורם שיכול לעזור לילדים אחרים לזכור את כללי ההתנהגות במרכז כתיבה.
זכרי שנוכחות מבוגר היא קריטית לתהליך זה. לכן כדאי שתפני זמן (כן, כן, לא ללמד !!) אלא לעבור עם הילדים על המרחב ועל העבודה בקבוצות, ועל המשחקים, ועל שולחנות האוכל והדגימי מהם כללי הפעילות בכל מקום..
זה לא יקח יום וכנראה גם לא יומיים, אבל אני שוב חוזרת ואומרת, זה קריטי לחיי כיתה שפויים ויעילים.
בהחלט אפשר להעריך כיתה או גן עם הרגלים יעילים ! גם את כמחנכת תוכלי להרגיש שסדר היום זורם בצורה טובה יותר ככל שההרגלים יתבססו.
ואחרי שאמרתי את כל זה, שימו לב לכך שלמידת הרגלים מכניסה את הילדים לסוג של “טייס אוטומטי” פעילות בלי הרבה מחשבה. ואנחנו הרי הכי רוצים שהם יחשבו…לכן כדאי להסביר את הרציונל של הכלל, כדאי גם לברר למה ילד או קבוצת ילדים פעלו שלא לפי הכללים, ואם יש בזה חשיבה מחוץ לקופסה - שווה לעודד ולחזק.
שיתוף ההורים והדהוד חלק מההרגלים גם בבית, רק יתרמו לתהליך בריא.
Comments