כיתות א-ב, הי - טק? או לואו טק?

רוברט פולגום כתב טקסט נפלא על למידה של ילדי הגן:

"כל מה שאני באמת צריך לדעת לגביי איך לחיות ומה לעשות וכיצד להתנהג, למדתי בגן הילדים.

החכמה אינה נמצאת על פסגתה של גבעת האוניברסיטה, אלא דווקא בארגז החול בגן.

אלה הדברים שלמדתי:

שתפו את החברים בכל.

שחקו בצורה הוגנת.

אל תכו אנשים.

החזירו את הדברים למקומם.

סדרו את הבלגן שלכם.

אל תיקחו דברים שאינם שלכם.

אמרו סליחה אם פגעתם במישהו.

רחצו ידיים לפני האוכל.

הורידו את המים בשירותים.

עוגיות פריכות וחלב קר יעשו לכם טוב.

הקפידו לחיות חיים מאוזנים- ללמוד קצת, לחשוב קצת, לצייר, לשיר, לרקוד, לשחק ולעבוד כל יום קצת.

שכבו לנוח כל יום בצהרים.

בצאתכם לעולם היזהרו ממכוניות, החזיקו ידיים והישארו יחד"...

---

בגני חובה היום הלמידה מורכבת יותר ובעלת אוריינטציה חזקה מאוד ללמידה בבית הספר, מאידך גם כיתות א-ב מנסות להיות בית ספר ברוח גנית ולבסס את הלמידה על משחק, יצירה ודרכי למידה שאופייניות לגיל הרך.

בשנים האחרונות קיימת חשיבה מערכתית על ריכוך המעבר המשמעותי הזה מהגן אל בית הספר. א' תחילה מביאה איתה משב קטן של רוח חדשה אל בית הספר אבל ברגע שהתלמידים נדרשים עדיין לעמוד בסטנדרטים ביחידות זמן קבועות, אז הרוח קצת נרגעת והשינוי הוא לא כזה משמעותי.

ברגע שהתנאים הפיזיים במרבית בתי הספר לא מאפשרים לנהל סדר יום פתוח וזורם, אז אנחנו לא באמת צועדים לתוך המאה ה-21

ברגע שהשימוש במחשבים בבתי הספר הוא (כמעט) רק כדי להקרין במליאה את הספר הדיגיטלי, או להשמיע שירים ביו טיוב, אז אני שואלת: באמת לשם מה? לשם מה צריך תיקשוב בגילאי כיתות יסוד? האם באמת יש צורך בהכנסת מחשבים ללמידה בגנים ובשנים הראשונות של בית הספר?

---

אין ספק שחלק ממתודות ההוראה חייבות להיות למידה באמצעות מחשבים ואפילו הוראה מרחוק (למרות שבכיתות יסוד זה קשה!! כל כך קשה!)

ילדים יודעים לשחק במחשב, פחות יודעים ללמוד באמצעותו.

הוראה באמצעות טכנולוגיה לא יכולה להצטמצם לשיוך משימות לילדי הכיתה וציפיה מהם שידעו להקיש על המקש הנכון, היא צריכה להשתמש בטכנולוגיה ככלי ללמידה.

ילדים צריכים לדעת לחפש מידע, לברור אותו, לנתח אותו, ללמוד ולהבין אותו, לסנתז אותו לידע חדש, ואפילו לפרסם אותו.

האם מיומנויות אלה צריכות להיות כבר מראשיתו של בית הספר היסודי?

אני לא בטוחה.

ראשית בית הספר היסודי צריכה להיות מרוכזת בשלושה נתיבי התפתחות מרכזיים:

1.    קוגניטיבית: מיומנויות יסוד – שפה כתובה, חשבון חשיבה מדעית ויצירתית

2.    חברתית

3.    רגשית

אם לא נטפח את היכולות האנושיות הכי בסיסיות של הילדים כבר בגיל צעיר ונבסס אותם לאורך כל שנותיהם במערכת החינוך, היכולת שלהם - לשתף פעולה, לוותר, להתעקש, ללמוד מכישלונות, להתאפק, ליצור, להיות מקוריים - תדעך עם השנים, ואז מי יכול להצליח לנהל שוק עבודה פורה, יצירתי ויעיל?

אז טכנולוגיה בכיתות א-ב ? כן. בוודאי!

 אבל במנות מותאמות, כאלה שיהיו בסיס ללמידה מתוקשבת בעתיד. אפשר ללמד באמצעים טכנולוגיים גם שפה אפילו שפות, גם חשבון, גם מדעים, גם לטפח חשיבה אינסטרומנטלית שאינה קשורה לתחום דעת כזה או אחר, ואפילו חשיבה יצירתית.

הדגש בכיתות אלה צריך להיות על חיזוק ביכולות הרגשיות והחברתיות של ילדים. והחיזוק הזה צריך להיעשות בשיתוף פעולה הדוק של הבית ושל הקהילה.

נסיכים ונסיכות הם בדרך כלל ילדים עטופים באהבה שיתקשו לצאת לדרך עצמאית, אנחנו צריכים לגדל כאן דור, עטוף באהבה, אבל גם חזק ועמיד שידע להתמודד עם כל האתגרים שיציב לנו העתיד.